יישור שיניים בשיטות מתקדמות

 
כיום יישור שיניים זהו טיפול נפוץ ולא רק בקרב ילדים. התפתחות שיטות טיפול אלטרנטיבות לגשר המסורתי הובילה לכך שגם מבוגרים כיום מטפלים בבעיות השיניים שלהם כדי להשיג חיוך מושלם, לכן אף פעם לא מאוחר להתחיל!

מתי יש צורך ביישור? מהן השיטות הקיימות? אילו הפרעות סגר מובילות לצורך בטיפול?
כל הפרטים לפניכם.

 
 

הפרעות סגר שמובילות לצורך בטיפול אורתודנטי

 
 
כל מקרה נבחן לגופו ומטופל בהתאם למצבו הייחודי של המטופל, אולם ישנן בעיות סגר נפוצות והן מאובחנות בהתבסס על הגדרותיו של ד''ר אנגל (Angle's Classification of Malocclusions). החלוקה על פי אנגל מתבססת בעיקר על מיקומם של הניבים לעומת השן הטוחנת הראשונה.

כאשר המצב האידיאלי הוא זה שנפוץ אצל 75% מהאוכלוסייה: טוחנת תחתונה קדמית בחצי תלולית מהטוחנת העליונה ופרופיל ישר וסימטרי. עם זאת גם במקרה הזה לא הכל יהיה מושלם ויכולות להיות בעיות כמו רווחים או להיפך צפיפות בשיניים, שיניים עקומות או מסובבות ועוד.
 
 
 

בין הפרעות הסגר הקיימות:

 
מנשך עמוק - קיים אצל 20% מהאוכלוסייה. מתאר מצב בו הטוחנת התחתונה אחורית לטוחנת העליונה בחצי תלולית לפחות. בפרופיל הלסת התחתונה תהיה אחורית ללסת העליונה ובמקרים מסוימים גם קטנה יותר.

cross-bite (חד צדדי, דו צדדי, שלם) - קיים אצל 5% מהאוכלוסייה ומתאר מצב בו השיניים החותכות התחתונות בולטות לעומת הלסת העליונה. בפרופיל המראה יהיה של לסת תחתונה וסנטר גדולים יחסית ובמקרים מסוימים גם הלשון תהיה גדולה מהרגיל.

מנשך פתוח - מצב זה בדרך כלל נגרם כתוצאה ממציצת אצבע, לשון שגדולה מהרגיל או דחיפת לשון קדימה ובא לידי ביטוי ברווח גדול בין השיניים החותכות העליונות לבין התחתונות.

צפיפות שיניים - מצב בו אין מקום לבקיעת שיניים ולכן המראה יהיה של שן החופפת לשן אחרת או לחלופין של שיניים שבקעו במקום שונה מהמקום שבו היו אמורות לבקוע. מקרים אלו יכולים להיגרם כתוצאה מגנטיקה, פער בין גודל השיניים לגודל הלסתות, חבלה או עקירת שיני חלב מוקדם, עששת ועוד.

רווחים בין שיניים
- ברוב המקרים יהיה צורך ביישור שיניים גם כאשר ישנו רווח בין שתי השיניים החותכות העליונות המרכזיות. מצב זה עלול להיגרם כתוצאה מרקמת חיבור גדולה מדי בין השפה לחניכיים, שן מיותרת, ציסטות זיהומיות, לסת גדולה, שיניים קטנות ועוד.

הפרעות סגר נוספות:

  • Gummy Smileהפרעה אשר נגרמת כתוצאה מקו חיוך מאוד גבוה או מחניכיים בולטות ביחס לשפתיים ולשיניים.
  • מאקרוגלוסיה – הפרעה בה הלשון גדולה יחסית ועלולה כתוצאה מכך לגרום לתזוזת השיניים, לליקויים בדיבור ועוד.
  • צורה, גודל או מספר חריג של שיניים – כאשר שן אחת או כמה שיניים קטנות או גדלות מהרגיל, כאשר ישנו חוסר שיניים מוחלט או חלקי מלידה, כאשר ישנה שן עודפת וכדומה.
 
 
סובל משיניים בולטות או עקומות? מעוניין לשמוע על השיטות הטובות ביותר ליישור שיניים? התקשר אלינו עכשיו 0723212980 ושמח לענות לך!
 
 

שיטות קיימות ליישור השיניים

 
סמכים (גשר ברזלים וגשר שקוף או צבעוני)
שיטה זו נחשבת לאחת הנפוצות והוותיקות ביותר. במהלכה מדביקים סמכים על השיניים בעזרת דבק ייעודי. את הסמכים מחברים אחד לשני על ידי גומיות וחוטים מיוחדים ובכך למעשה מקבעים אותם במצב הרצוי, יוצרים מתח ולוחצים על אזורים מסוימים באופן ממוקד ועל פי צורך, תוך כדי סיבוב והטיית הגומיות והחוטים. באמצעות שיטת טיפול זו ניתן להזיז את השיניים לזווית ולכיוון הרצויים באופן הדרגתי, זאת במטרה להגיע למצב האופטימלי. בתום הטיפול מסירים את הסמכים ומבצעים קיבוע על מנת לשמר את התוצאה. במקרים מסוימים ניתן לבקש מהרופא להשתמש בסמכים, גומיות וחוטים שקופים או צבעוניים במקום הסוג המתכתי.

גשר לינגואלי
היות והפגיעה באסתטיקה היא אחד הגורמים שמונעים מאנשים לטפל בבעיות סגר כאלו ואחרות עם השנים פותחו שיטות שפחות פוגעות בנראות, אחת מהן היא גשר לינגואלי בלתי נראה. בשיטה זו הסמכים מורכבים בצדן הפנימי של השיניים ולא יראו מבחוץ. שיטה זו מציעה יתרון אסתטי משמעותי, יחד עם זאת, לא כל האורתודנטים המומחים עושים בה שימוש, מה גם שכדי להשתמש בה נדרשת התאמה אישית וייצור במעבדה.

סדים שקופים
שיטה זו היא אחת המתקדמות ביותר שישנן, היא מבוססת על אמצעים ממוחשבים. כאן לא משתמשים בסמכים כלל אלא בפלטות שקופות וקשיחות שנשלפות בעת האוכל, השתייה וצחצוח השיניים. שיטה זו כוללת שימוש בסדרה של פלטות שקופות אשר מורכבות על השניים, כל אחת בתורה, בהתאם לתכנית שנקבעה מראש על ידי הרופא. התכנית נקבעת לאחר הדמיית תלת ממד של חלל הפה והשיניים וסריקת המודלים למחשב. במעבדה מיוחדת מותאמות הפלטות השונות בסדרה לכל אחד משלבי הטיפול, עד להשגת התוצאה הרצויה.
 
יישור שיניים מחיר
 
 

אמצעים נוספים המשמשים ליישור שיניים

 
בעולם האורתודנטיה לא פעם מלבד הטיפול בגשר או בפלטות יש גם צורך בשילוב אביזרים נוספים על מנת להשיג את התוצאה הרצויה, או לחלופין לשמר את התוצאות שהושגו, ביניהם:
 
  • ריטיינר – מכשיר אשר משמש לקיבוע השיניים לאחר הטיפול האורתודנטי. הוא יכול להיות נשלף או קבוע.
  • ספלינט – חוט מתכת דק אשר מודבק על חלקן הפנימי של השיניים כדי למנוע את תזוזתן לאחר טיפול היישור.
  • שמור מקום – מתקן קטן אשר מונע את תזוזת השיניים לאחר עקירת שן חלב במועד שרחוק ממועד בקיעת השן הקבועה ונותן לה את כל המקום הנדרש כדי לבקוע בעתיד.
  • רסן – מתקן שמחובר לאזור הראש או הצוואר ומשמש להזזת השיניים או הלסת במטרה להעתיק את הלסת לאחור או למנוע את גדילתה.
  • מרחיב לסת – כאשר החך צר וגבוה מרחיב לסת יהווה פתרון. הוא מורכב על חלקה הפנימי של הלסת העליונה, לוחץ על השיניים והעצם, דוחק אותן לצדדים ובכך מרחיב את הלסת.
  • גודר לשון – אביזר שעוזר למנוע בעיות סגר מורכבות כמו למשל מנשך פתוח כתוצאה מהרגל מציצת האצבע אצל ילדים וגם אצל מבוגרים.
 
 
 

האם ומתי נדרשת התערבות כירורגית?

 
 
לא תמיד המכשור הקיים במרפאה יעזור לטפל בבעיות סגר, במיוחד כאשר מדובר בבעיות שנגרמו מטראומה או בבעיות מולדות. במקרה זה כירורגיה אורתודנטית נכנסת לתמונה ובמהלכה יבוצעו ניתוחים מסובכים אשר כוללים אף את חיתוך הלסתות וקיבוען מחדש.

פעולות אלו מאפשרות לתקן את העיוותים ולהגיע לזווית האופטימלית. אחריהם לרוב יהיה צורך בטיפולים נוספים, בהתאם לצורך הספציפי. ניתוחים מסוגים אלו מתבצעים על ידי רופאים שמתמחים בכירורגיית פה ולסת.
 
 

מתי מומלץ להתחיל בטיפול?

 
95% מטיפולי היישור מתבצעים אצל מטופלים בגילאים 11-17, לאחר ששיני החלב נשרו והשיניים הקבועות כבר בקעו. אולם במקרים רבים התערבות מוקדמת ככל הניתן יכולה להוביל לתוצאות יותר אופטימליות.

על פי האיגוד האמריקאי לאורתודנטיה מומלץ שכל ילד בגילאי 7-8 יעבור בדיקה של אורתודנט, שכן כבר בשלב זה ניתן להתערב, להוביל לשינוי משמעותי ולייתר את הצורך בטיפול יישור שיניים מקיף בגילאים מאוחרים יותר.

כמובן שמומלץ לפנות לרופא שיניים מומחה ולו מוניטין על מנת שיבחן את המצב ויבחר את שיטת היישור המתאימה. יש לקחת בחשבון שלרוב טיפול מסוג זה אורך כשנתיים בממוצע ומלווה בתחושה של אי נוחות בתקופה הראשונה. כמו כן בתום הטיפול יש לבצע גם טיפול מייצב על מנת למונע חזרה למצב הקודם.
 

 
 
אולי יעניין אותך: