עקירת שיני בינה

 
במהלך הילדות וההתבגרות כולנו עוברים את התהליך הטבעי של נשירת שיני החלב ובקיעת השיניים הקבועות שלנו. שן הבינה היא השן הטוחנת השלישית, זו שממוקמת ממש בקצה של שורת השיניים. בניגוד לשאר השיניים אשר בוקעות בגיל הילדות ובתחילת גיל ההתבגרות, שן הבינה בוקעת בשלב מאוחר הרבה יותר, לרוב בין גיל 17 ל-30.

 

מדוע יש צורך לעקור שיני בינה?

 
כאמור, שיני הבינה הן השיניים שבוקעות אחרונות, בשלב מאוחר יחסית של החיים. עבור רוב האנשים תהליך בקיעת שיני הבינה חולף באופן שגרתי לחלוטין, ללא כאבים וללא בעיות. אך לא תמיד זהו המצב.
מאחר ובשלב זה כל סט השיניים כבר קיים, ישנם מצבים שבהם אין לשיני הבינה את האפשרות לבקוע בצורה תקינה והשן למעשה נכלאת בין החניכיים והלסת, לבין שאר השיניים.
בגלל שמיקום השן אינו תקין, המצב יכול להוביל למספר רב של בעיות. קשה יותר לשמור על היגיינת הפה ושאריות של מזון מצטברות סביב השן, ובכך עולה הסיכון לעששת. כמו כן יש סיכון גבוה יותר להתפתחות של דלקות, פצעים וציסטות. לעיתים שן הבינה פוצעת את רקמת הלחי. לצד הסכנה לפגיעה בשן הבינה עצמה, כל אלו גורמים כמובן לכאבים ואי נוחות עבור המטופל.

 

כיצד מבצעים עקירת שיני בינה?

 
ההחלטה על עקירת שן הבינה נעשית כאשר המטופל מתלונן על כאבים, או כאשר יש התפתחות של עששת, דלקות חוזרות וכדומה. בשלב זה יש צורך בבדיקה של רופא המתמחה בכירורגיה של הפה והלסת אשר יבחן את מצב השיניים – הן בבדיקה ישירה והן בעזרת צילומי רנטגן. כמובן שההחלטה על העקירה צריכה להיות החלטה משותפת של הרופא והמטופל.

בגלל המיקום של שיני הבינה יש צורך לבצע עקירה כירורגית, שהיא מורכבת יותר מאשר תהליך רגיל של עקירה. לא פעם יש צורך לבצע חתך ברקמת החך הרכה כדי לחשוף את שיני הבינה במלואן. בנקודה זו הכירורג יבצע את העקירה של השן במלואה או על ידי שבירה עדינה שלה והוצאתה בחלקים. כל תהליך העקירה נמשך כחצי שעה, ומבוצע כמובן תחת הרדמה מקומית או תחת הרדמה מלאה במידת הצורך.
בסיום העקירה ולאחר ניקוי של האזור, לעיתים יש צורך בתפרים שיסייעו להחלמה. היום נהוג להשתמש בתפרים אשר נספגים מעצמם ומקלים על ההחלמה.

 
עקירת שיני בינה
 

לאחר העקירה

 
עקירת שיני בינה הוא טיפול מורכב ולא נעים, אשר מלווה בתהליך החלמה לא נעים גם כן.
מיד לאחר השלמת הטיפול חשוב להישאר במרפאה להשגחה, כדי לוודא שאתם מרגישים טוב ואין התחדשות של הדימום. בשלב זה ההרדמה המקומית מתחילה להתפוגג, דבר אשר יכול להיות מלווה בתחושה של נימול או תחושות מוזרות אחרות סביב מקום ההרדמה – זהו תהליך טבעי ורגיל.
בשעתיים הראשונות אסור לאכול או לעשן, וכמובן שלא לצרוך משקאות שונים.
הרופא ימליץ לכם על משככי כאבים, ובמידת הצורך גם על טיפול אנטיביוטי כדי למנוע התפתחות של זיהומים.

כדי להקל על הנפיחות תוכלו להניח קומפרסים קרים על הצד החיצוני של הלחי.
בימים הראשונים שלאחר העקירה מומלץ לאכול רק מזון רך בטמפרטורה פושרת או קרה. חשוב מאוד לשמור על היגיינת הפה, כאשר צחצוח השיניים נעשה בעדינות ולא כולל את אזור העקירה. רופא השיניים גם ימליץ על מי פה המתאימים לשטיפות לאחר העקירה.